<h1>העיטור אות ח' חוב — מלוה בשטר</h1>
<h2>דף מח:</h2>
גרסינן בפרק הנזקין (גיטין מ"ח:) בעל חוב בבינונית וכתובת אשה בזיבורית. והני מילי מיניה דידיה אבל מיתמי כלהו בזיבורית כדתנן אין נפרעין מנכסי יתומין אלא מן הזיבורית. ואמר מר זוטרא בריה דרב נחמן שטר חוב היוצא על היתומין אף על פי שכתוב בו שבח אינו גובה אלא מן הזיבורית כו' באחריות. ואפסיקא הלכתא יתומין שאמרו בין גדולים בין קטנים בין לשבועה בין לזיבורית. ובעל חוב דתפס בינונית בחיי אבוהון תפס כדמוכח בפרק בתרא דכתובות (ק"י.). ודוקא מקרקעי אבל מטלטלי דשבק אבוהון מדינא לא מגבינן ליה כלל ואפילו בשטר דקימא לן מטלטלי דיתמי לבעל חוב לא משתעבדי. אבל מיניה אפילו מגלימא דעל כתפיה. והאידנא תקנתא דרבוותא למגבי בעל חוב ממטלטלי אפילו מיתמי. ובשם רבינו יעקב דוקא מלוה בשטר אבל מלוה על פה לא גבי ממטלטלי. והא דאמרינן (כתובות צ"א:) מצוה על היתומין לפרוע חוב אביהן ממטלטלי דשבק אבוהון אבל נכסי דקנו יתמי אפילו מצוה ליכא כדמוכח בבבא בתרא (קנ"ז.) בגמרא נפל הבית עליו ועל הבן והיו עליו כתובת אשה ובעל חוב כו' וכן דעת רבינו חננאל דאי לא תימא הכי תקנתא דרבוותא למגבי בעל חוב ממטלטלי מאי היא הא מצוה איכא. והא דגרסינן נמי (כתובות צ"ג.) בראובן שמכר שדה לשמעון באחריות וזקפן עליו במלוה דאמרינן דינא הוא דאמר ליה וכו'. כיון דמצוה איכא על היתומין לפרוע חוב אביהן ממטלטלי דשבק אבוהון ותפיס להו לשתעבדי למגבא מנייהו. ומסתברא דמצוה על היתומין כדאיכא מקרקעי דאבוהון קאמר ומשום נעילת דלת. וכן דעת רבינו שלמה שפירש בפרק כל הגט (גיטין ל':) יורשין שירשו קרקע שעליהן מוטל מצוה לפרוע חוב אביהן. והיינו דגרסינן בפרק מי שהיה נשוי (כתובות צ"א:) הנך חמשין קמאי מצוה קא עבדיתו ואידך בדין קא טריף. ואי אמרי הנך חמשין קמאי דמי קטינא סלקיה. והיכא דליכא מקרקעי אפילו איכא מטלטלי ליכא מצוה כלל. וכתב רבינו אפרים במלוה בשטר הוא דאמרינן (ב"ב קנ"ז.) מצוה על היתומין לפרוע חוב אביהן משום שלא תנעול דלת בפני לוין אבל במלוה על פה דליכא נעילת דלת אוקמוה לרב ושמואל אדאורייתא וכבר אפסיקא הלכתא דמלוה על פה גובה מן היורשין ואתמר עלה משום נעילת דלת ואתמר שעבודא דאורייתא אלמא למאן דאית ליה דמלוה בשטר מצוה משום נעילת דלת היא. ורבינו אבן מגש כתב מלוה בשטר חובה הוא כדאיתא בערבות. והיכא דטעין בעל חוב דלית ליה לאיפרועי תקינו רבוותא לאשתבועי שבועה כעין דאורייתא דלית ליה לאיפרועי והכי אסכימו ונהיגי.
